לכל אחד יש את המנות שהוא מכין מתוך אוטומט, כאלה שמכינים/מבשלים בלי מחשבה בכלל והידיים פשוט יודעות לעשות. לפעמים המנות האלו הן כאלו שאנחנו מכינים כל הזמן, ואז בדרך כלל גם כל הרכיבים נמצאים קבוע בבית, או לפחות קבוע ברשימת הקניות השבועית. נגיד בשבילי בשלב הזה של החיים, המנה שאני הכי עושה באוטומט זה… פתיתים (אפשר לקרוא לפתיתים מנה? אפשר לקרוא לפתיתים מנה!) אבל זה חד משמעית בגלל הילדים שלי, שיכולים לאכול פתיתים בוקר צהריים וערב אם זה היה תלוי בהם. אגב, יחד איתם, ובאותה קטגוריה, נמצא כמובן האורז הלבן.
יש מנות שהידיים יודעות להכין אוטומטית בגלל סגנון בישול מסוים. כלומר, הרכיבים יכולים להשתנות אבל התיבול והסגנון נשארים דומים. כמו השילוש פפריקה-כמון-כורכום או בצל-סלרי-גזר או כל משהו דומה. לפעמים סגנון הבישול מגיע מהבית, לפעמים זה משהו שהתאהבנו בו בדרך ואימצנו, זה באמת לא משנה.
ויש את המנות שעושים באוטומט גם אם לא עשינו אותן כבר מלא זמן, פשוט כי הן חלק ממי שאנחנו. ממש כמו שתמיד נזכור את הדרך לבית של ההורים, או את מספר הטלפון (הקווי כמובן) של החברה הכי טובה מבית הספר. אם הייתי צריכה לבחור מנה אחת כזאת עבורי זה כנראה מרק ירקות. אבל קלאסי כזה, כמו של הקוסקוס (או מרק עוף רק בלי עוף), שגם אם לא אבשל אותו שנתיים או עשר שנים, אני אדע ישר – בלי מחשבה, אבל עם המון אהבה, להעמיד סיר מפואר ממנו. הוא כנראה לא יהיה תאום למרק ירקות הקודם שהכנתי, אבל הוא בטוח יהיה מאותה משפחה, וזה בדיוק כל העניין.
הנה עוד כמה מתכוני תירס שתאהבו :
אז הנה מנה שממש לא באה לי באוטומט. אני לא נוהגת לקנות או לבשל עם תירס בדרך כלל, אבל כשראיתי אצל הירקן שלי את קלחי התירס הלבן היפייפיים האלה פשוט הייתי חייבת לקחת אותם. החיבור למיסו יוצר שילוב מעניין (מיסו בכלל זה גאוני) וכל שאר התוספות – גרגירי התירס הקלויים, שמן הצ'ילי, בצל ירוק וכוסברה הם חלק בלתי נפרד מהמרק ולא כדאי לוותר על אף אחת מהן. אגב, לא חייבים להשתמש בתירס לבן – המרק עובד מעולה גם עם התירס הצהוב הרגיל, באחריות.
מילה נוספת (וזה רשום גם בהערות) – לא חייבים להכין שמן צ'ילי. אפשר לקנות או להשתמש ברוטב חריף כלשהו (כולל טבסקו), אבל לא הייתי מוותרת על מעט חריפות במרק, שנותנת קונטרה למתיקות של התירס.
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
כתיבת תגובה