קציצות עדשים כתומות וטעימות

בזמן האחרון אני לא מספיקה כלום. וזה לא שאני לא עושה… כל היום אני כמו מתרוצצת כמו השפן של אנרג'ייזר. קמה לפני כולם והולכת לישון אחרונה, ועדיין, לא מספיקה. הולכת לישון עם תחושה שרק כיביתי שריפות כל היום, שלא ממש עשיתי את מה שבאמת רציתי לעשות.

והריצות האלה, הריצות… מהבית לעבודה לילדים לחוגים לבית לארוחות למקלחות לסידורים לכביסה לכלים… לא סתם המשפט הזה כתוב בלי פסיק אחד – הכל מרגיש כמו ריצת 100 מטר שנמשכת יממה. זה רק תקופה, אני כל הזמן אומרת לעצמי. יש תקופות כאלו, שהכל מתנקז לכמה ימים, שרשימת המטלות לא נגמרת, שהכל נראה כל כך דחוף. אוף, כמה אני שונאת את המילה דחוף.

בימים כאלה אני פועלת על אוטומט, כמעט על סף המכונה. אני מזינה לי בראש (ובנייד) את כל הדברים שאני צריכה לעשות, משרטטת במוח תרשימי זרימה ויוצאת לדרך. אני לא עוצרת. אם אני עוצרת, אפילו לרגע, אני לא מסוגלת להמשיך, או ממשיכה בקצב הרבה הרבה יותר איטי. כמו בריצה. אני חייבת להמשיך עד קו הסיום, כל הסחה בדרך תוציא אותי לגמרי מפוקוס.

ושוב מגיע סוף היום. הגלגלים שבראש מסרבים להיכבות למרות שהגוף כבר מאותת שהוא בדרך לקפל. אני קולטת את קוצ'ר בזווית העין, ופתאום מבינה שלא ליטפתי אותו כל היום. הוא מסתכל עלי בחזרה. הוא מבין, כלבים תמיד מבינים. אז אני מחליטה באופן מודע לתקצב לו 12 דקות של ליטופים והתכרבלויות. אחרי הכל, גם בימים עמוסים עד מאוד צריך לשמור על סדר עדיפויות.

הקציצות עדשים האלו הן בול מה שצריך לימים שאין זמן לכלום והעומס הוא זה שמדבר. מדובר בקציצות סופר טעימות, שאם לא לוקחים בחשבון את זמן ההשרייה של העדשים, ההכנה שלהן מסתכמת בחמש דקות עבודה. הקציצות טבעוניות לגמרי ומחזיקות נהדר בזכות ההשרייה של העדשים הכתומות- כדאי להשרות אותן לפחות 3 שעות. אישית אני שמה את העדשים להשרייה בבוקר לפני שמתחיל היום, כך שעד הערב/צהריים הן כבר מוכנות לעבודה. אה, ואפשר גם לאפות וגם לטגן:) יאללה מתכון.

הנה עוד כמה מתכונים לקציצות טבעוניות מעולות:

להדפסת המתכון

5 from 7 votes