בחודשים האחרונים ליאור ואני רואים סידרה בערוץ הטיולים שנקראת “הרחק מהציוויליזציה”. בכל פרק בסדרה, המנחה (המעולה!) מתלווה למישהו או מישהי שבחרו לחיות את החיים שלהם מחוץ לחברה המוכרת לנו. זה יכול להיות במקום ממש רחוק ומבודד, כמו יערות אמריקה הצפונית או איזה אי בפנמה, זה בדרך כלל יהיה ללא חשמל או מים זורמים או אפילו אספקה סבירה של מזון, ברור שבלי טלפונים או וואי-פיי או כל דבר כזה ובכלל הטיפוסים בסדרה לרוב מתנהלים בחיים שלהם ללא קשר לאיזושהי קהילה, בטח לא איך שאנחנו תופסים אותה.
בכל פרק אני נדהמת מחדש מהאנשים שוויתרו על כל כך הרבה דברים בשביל לחיות חיים פשוטים יותר, אם ההגדרה “חיים פשוטים” בכלל מתאימה למציאות שבה צריך לחטוב לעצמך עצים וללקט פירות יער… אנשים שחיים שנים בתוך הטבע, שלא פעם גם חובט בהם, רוב הזמן רק עם עצמם ואולי עם בן זוג, עובדים מהבוקר עד הערב בלהשיג את הצרכים הבסיסיים שלהם – אוכל, שתייה, מגורים, דברים שעבורנו הם כל כך טריוויאליים, שאנחנו לא יכולים בכלל לתאר שאפשר לחיות חיים בלעדיהם.
זה מסקרן מאוד להסתכל על אנשים שחיים בצורה כל כך שונה מהדרך שאני חיה בה, וזה כמובן כיף להשתעשע במחשבה אם הייתי יכולה לחיות ככה לאורך שנים (ספוילר – לא), אפילו כיף לפנטז על ניתוק של איזה חודש-חודשיים רק עם ליאור והילדים באיזו קרחת יער ליד נחל קסום. אבל יותר מזה, מעניין להסתכל על אותם אנשים שעשו את הבחירה הזאת ולשאול – מה קרה שם? מה גרם להם להתנתק בצורה כזאת טוטאלית מהחברה ולחיות לצידה, ולא בתוכה. מה הייתה נקודת המפנה שגרמה להם פשוט לוותר על הכל.
החודשים האחרונים לא קלים מבחינה חברתית. הריחוק שנדרש ו/או נכפה בגלל הקורונה, השנאה והכעס שנראים בשיא מכל כיוון שלא נסתכל, הרוע שמרים את הראש פעם אחר פעם אחר פעם, ונדמה כאילו הסוף לכל זה בכלל לא קרוב. אז מה עושים? לא יודעת. אולי מחבקים את האנשים שקרובים אלינו חזק חזק (כן, גם בקורונה), מתנתקים כמה שאפשר מהחדשות והטוויטר וכל הבעעע הזה, נושמים קצת אוויר נקי רחוק מהציוויליזציה, ואז חוזרים הביתה, לחברה ולקהילה שלנו, ומנסים ליצור לעצמנו את המציאות שאנחנו רוצים. שיהיה לנו בהצלחה.
איך אני אוהבת קארי… סוג תבשיל שכזה, שמצד אחד זורק אותי למקומות רחוקים ממני, ומצד שני הוא גם נותן הכי הרגשה של בית. והפעם – קארי מנגו. המנגו המתקתק והבשרני מתחבר נהדר לתבליני הקארי וביחד מתקבל רוטב קארי עשיר וטעים, עם טעמים שהם גם מפתיעים לחיך אבל גם כל כך מוכרים ומנחמים. את הקארי אפשר לחבר לבסיסים שונים – כאן השתמשתי בטופו אבל אפשר בקלות להחליף את הטופו בחלבון צמחי אחר או ירקות קשים כמו כרובית או תפו”א. יאללה מתכון:)
קארי מנגו
החומרים:
- 3 מנגו, מקולפים וחתוכים גס
- 1 כף גרגירי כוסברה
- 1 כף גרגירי שומר
- 3 תרמילי הל
- 1 כף שמן קנולה
- 1 בצל בינוני, קצוץ דק
- 2 שיני שום, כתושות
- 2 כפות גינג'ר, מגורד דק
- 1 כפית כורכום
- 1 פלפל צ’ילי (לא חובה), קצוץ
- 1/4 כפית אגוז מוסקט
- 400 מ"ל קרם קוקוס
- 1/2 כפית מלח, 1/2 כפית פלפל שחור
- 1/2 כוס מים
- להגשה – 1/2 כוס כוסברה, קצוצה
- בסיס לקארי- לפי בחירה. אני השתמשתי ב-300 גרם טופו, אבל ניתן לגוון בחלבון או להשתמש בירקות קשים כמו כרובית, תפו"א או דלעת.
הכנה:
- בעזרת מכתש ועלי כותשים את גרגירי הכוסברה, גרגירי השומר ותרמילי ההל. במידה ואין ברשותכם מכתש ועלי אפשר לעשות זאת בזהירות בעזרת מערוך על קרש חיתוך.
- מחממים מחבת עמוקה ורחבה (סוטאז’). מוסיפים את תערובת גרגירי הכוסברה, שומר והל ומבשלים כדקה תוך כדי ערבוב. מוסיפים שמן קנולה, בצל קצוץ, שום כתוש, ג’ינג’ר מגורד, פלפל צ’ילי (לא חובה), כורכום, אגוז מוסקט, מלח ופלפל ומטגנים תוך כדי ערבוב בין 3-5 דקות.
- מוסיפים לתערובת התבלינים את המנגו החתוך, קרם קוקוס ומים. מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. לאחר הרתיחה מוסיפים את החלבון או הירקות שבחרנו כבסיס לטופו ומביאים לרתיחה שנייה. מכסים ומבשלים על אש בינונית כ-25 דקות, מערבבים מידי פעם.
- בעזרת ממחה תפו”א מועכים את הרוטב בצורה גסה ומבשלים 5 דקות נוספות.
- בהגשה מפזרים עלי כוסברה קצוצים מעל. מגישים לצד אורז.
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
תודה דניאלה, פשוט נפלא.
נראה מעולה. האם יש קיצור דרך מוצלח לעצלנים? למשל האם אבקת גראם מסאלה ו/או תבלין קארי יוכל להחליף בהצלחה יחסית את כתישת הגרגרים הנ”ל?
חד משמעית כן. אם את משתמשת באבקת קארי- לא הייתי מוותרת על הג’ינג’ר וכו’ אלא רק על הגרגירים. אם את משתמשת במחית קארי, יש מצב שגם לא צריך שום, ג’ינג’ר וצ’ילי
יופי. תודה.
על ג’ינג’ר בטוח לא אוותר. זה טעם החיים