זה התחיל כמו היום הכי רגיל בעולם.
ארגנתי את עצמי, ארגנתי את הילדים, ארגנתי אוכל לעבודה בשבילי, ארגנתי אוכל לעבודה לליאור, ארגנתי סנדוויצ'ים לגן ולבית-ספר לילדים. ארגנתי וארגנתי וארגנתי, ויצאתי. הדרך לפיזור של הילדים למסגרות הייתה רגילה, הנשיקות פרידה מהם, כולל הנשיקות בונוס, היו רגילות, הנסיעה לעבודה הייתה רגילה וגם המיילים שחיכו לי. הכל היה רגיל לחלוטין. כמו כל יום. רק לקראת 11, כשבאתי לקבוע ביומן פגישת עבודה (רגילה לחלוטין) זה היכה בי- התאריך. היום ה-03.09. התאריך הזה לא אמור להגיד כלום לאף אחד חוץ ממני. ה-03.09 זה היומולדת חצי שלי. היום אני בת 39 וחצי. עוד חצי שנה אני בת 40.
אני זוכרת שתמיד אהבתי את היומולדת חצי. מין יומולדת בונוס נוסף שלי לעצמי. באותו יום לא אהבתי אותו. באותו יום, היומולדת חצי שלי הזכיר לי את כל מה שלא הספקתי בחיים, ושכבר חשבתי שאספיק. המשרד שלי, המחשב שלי עם הקבצי אקסל שלי, הבגדים שלי, אפילו הסלט שהבאתי לאכול בצהריים, הכל נראה פתאום כל כך עלוב, כזאת פשרה אדירה בהשוואה למה שהייתי אמורה להיות עד עכשיו. הרי הייתי אמורה לעסוק בעבודת חלומותיי, לעשות רק מה שאני ממש אוהבת ולהצליח להתפרנס מזה בכבוד. כבר הייתי אמורה לבקר באפריקה, לחיות שנה באיטליה, לצום חודש במקדש בהודו (3 פעמים ביקרתי בהודו, איך לא סימנתי וי על זה?!?), ולשחות עם דולפינים באיזה מפרץ תכלת במדינה אקזוטית כלשהי. הייתי אמורה כבר ללמוד ספרדית, וצרפתית, וגרמנית. הייתי אמורה כבר לדעת לגלוש, ולעשות סדנת פטיפורים בפריז וטיול קרוואנים באירופה. הייתי אמורה כבר להיות אמא מכילה כזאת, שבונה עם הילדים שלה בובות מאיצרובלים שקוששנו בטיול ביער יום לפני.
הייתי אמורה להיות את כל הדברים האלו והנה אני, חצי שנה בדיוק לפני גיל 40, עדיין חולמת את כל החלומות האלה.
פאסט פורוורד כמה ימים אחרי. תמר מגיעה אליי עם רשימה משלה. ליאור קנה לה את הספר "הרשימה לילדים", שמעודד להכין רשימה של חלומות ולהתחייב אליה. במספר אחד היא רשמה "לאמץ גורה כלבה". במספר 2 היא רשמה "אורגן חדש". מספר 3 "לבקר ברומניה", מס 4 "להיות מדענית". במספר 5 היא רשמה "קפטן תחתונים 5" (יש לה את הספרים 1-4 ואת 6 בסידרה…), במספר 6 היא רשמה "חוג נגינה". במספר 7 היא רשמה "חפצים לכלבה". במספר 8 היא רשמה "לבנות מכונת זמן". את מספר 9 היא השאירה ריק. כנראה מחוסר תשומת לב, אבל אני מצאתי את זה סימלי ומתוק להפליא, ובמספר 10 היא רשמה "מיטת קומותיים עם מגלצ'ה". ככה. הכי פשוט. ושם, בין "להיות מדענית" ל"לבנות מכונת זמן" מצאתי את האופטימיות שלי שוב. הסתכלתי על הרשימה שלה והיא נראתה לי ברת השגה (אולי חוץ מהקטע של המכונת זמן, אבל מצד שני מה אני יודעת). גם הרשימה שלי ברת השגה, וזה עוד לפני שמונים את כל הדברים שכבר השגתי. חלומות נועדו להתגשם. גם החלומות שלי.
הסלט הזה הוא מסוג הסלטים שאתם רוצים שיהיה ברפרטואר שלכם. טעים, טרי, בריא, נשמר טוב גם לכמה ימים ותמיד קוצר מחמאות. הבסיס שלו הוא העדשים. אני משתמשת בעדשים שחורות (בלוגה), שנשמרות טוב בבישול ולא מתפרקות, ולכן גם מתאימות כל כך לסלט, אבל אפשר להשתמש גם בעדשים ירוקות. באופן כללי, שאני מבשלת קטניות, ולא משנה איזה סוג (עדשים, חומוס, שעועית..) אני תמיד מכינה כמויות גדולות ואז מקפיאה את מה שאני לא משתמשת בו לשימוש עתידי (עצת בונוס- שימו בכל שקית/מיכל הקפאה כמות של כוס אחת).
סלט עדשים עם דלעת מקורמלת
החומרים:
- 3/4 כוס עדשים שחורות, שטופות ומסוננות (מומלץ להשרות מספר שעות לפני, אך לא חובה)
- 3 כוסות דלעת, חתוכה גס לקוביות (300 גרם)
- 1 שקית עלי רוקט, (כ-150 גרם)
- 1/2 כוס אגוזי מלך, קצוצים גס
- 100 גרם גבינת פטה
- 1 כוס גרגירי רימון
- 1/2 כוס חמוציות מיובשות טבעיות
- 2 כפות סילאן
- 2 כפות חומץ בלסמי
- 3 כפות שמן זית
- 1/4 כפית אגוז מוסקט
- מלח, פלפל שחור
הכנה:
- מבשלים את העדשים- בסיר מתאים שמים את העדשים עם כמות גדולה של מים (בדומה לפסטה), ללא מלח. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-15 דקות. מסננים ונותנים לעדשים להצטנן.
- להכנה של הדלעת המקורמלת- מחממים תנור ל-180°. בצלוחית קטנה מערבבים כף שמן זית, סילאן, אגוז מוסקט, מלח ופלפל. מזלפים את תערובת הסילאן על קוביות הדלעת, מערבבים לכיסוי מלא ומשטחים את קוביות הדלעת המצופות על גבי תבנית עם נייר אפייה. אופים בתנור 20-25 דקות עד שהדלעת זהובה ורכה.
- מרכיבים את הסלט- בקערה גדולה שמים את מרכיבי הסלט- העדשים, הדלעת המקורמלת (במידה ונשארו נוזלים על התבנית מהדלעת להוסיף גם אותם!), אגוזי מלך קצוצים, רוקט, גבינת פטה מפוררת, חמוציות מיובשות וגרגירי רימון. כדאי לשמור בצד מעט מגרגירי הרימון וגבינת הפטה לקישוט מעל. מזלפים מעל שמן זית וחומץ בלסמי, מוסיפים מלח ופלפל שחור לפי טעם ומערבבים בזהירות. מעבירים לקערת הגשה ומפזרים מעל את גרגירי הרימון והפטה המפוררת ששמרנו בצד. בתאבון!
- ניתן לשמור במקרר בכלי אטום או עטוף בניילון נצמד עד שלושה ימים.
הערות והארות:
- ניתן בקלות להחליף את הדלעת בבטטה או כל סוג דלעת אחר (דלורית, דלעת ערמונים).
- לגרסה טבעונית, אפשר להחליף את גבינת הפטה בטופו. במקרה כזה, כדאי לגרר את הטופו בפומפייה.
- אם מכינים את הסלט מראש (או שמכינים כמות גדולה), רצוי להכין אותו ללא הרוקט ולהוסיף את הרוקט לפני ההגשה כדי לשמור על הפריכות של העלים.
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
שירה
יצא מעולה תודה!
דניאלה
איזה כיף! תודה לך שעדכנת
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
האם אפשר להשתמש בזכוכית אחרת? יש לי שעועית מנומרת
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
התכוונתי לעדשים מסוג אחר (תיקון אוטומטי חזה…)
דניאלה
בטח! יצא מצויין. רק לא עדשים כתומות:)
שני
תודה על הפוסט הנהדר הזה
אני גם מהחוגגות יומולדת חצי
תודה שהזכרת לי את כל מה שהגשמתי ועוד כל מה שצופן לי
ותמר שלך? מאמינה שהיא עוד תבנה מכונת זמן!
דניאלה
תודה לך על התגובה הנהדרת הזאת, שימחת אותי מאוד. מסכימה איתך לגבי תמר..
ברנע
אפשר להחליף את העדשים במאש?
דניאלה
בטח! רק להיזהר לא לבשל את המאש יותר מידי שלא יהיה מושי.. (למתקדמים- אפשר להנביט את המאש)