השבוע קיבלתי שתי שקיות עם סלקים. בראשונה היו סלקים לבנים צעירים וקטנים, בשנייה שקית של סלקים כתומים (כך למדתי) שמנמנים ורעננים. לכל הסלקים היו גבעולים ארוכים ועלים שופעים, כולם היו מכוסים באדמה, ואותי זה ריגש מאוד. משהו בלראות אדמה על הירקות אוטומטית גורם לי להאמין בטעם שלהם וישר רצים לי מיליון דברים בראש שאני רוצה לעשות איתם.
אני לא יודעת איפה אתם קונים את הירקות שלכם, אבל בשבילי זה משהו שמעסיק אותי. אני לא יכולה לקנות עגבניות כתומות בסופר ב-1.90 ₪, לא יכולה. אז אני תמיד מחפשת ירקות טובים, וכמובן שגם מוצאת. אני גם משתדלת לנסות לתפוס את העונה של כל מיני ירקות שנמצאים בשווקים רק לתקופה קצרה, וגיליתי שזה מכניס לי קצת חגיגיות למטבח ומוסיף עניין לבישול.
ההתעסקות הזאת שלי בירקות, ובכלל בחומרים שנכנסים אליי למטבח, לא באה סתם. היא באה מתוך אמונה אמיתית שכשיש לי אהבה וגאווה באוכל שאני שמה על הצלחת שלי, אז האוכל הזה לא רק שיהיה טעים יותר, הוא גם יהיה מזין יותר. לא רק מהבחינה של ערכים תזונתיים, אלא מה שהוא יעשה לי לנשמה. וזה בלי להזכיר שכאשר החומר גלם טוב, אז כמובן שההתעסקות איתו היא הרבה יותר פשוטה- הוא לא יצטרך המון תבלינים ותוספות אחרות שירימו לו את הטעם- הנקודת פתיחה שלו היא כבר מצוינת.
וידוי אחרון לפני המתכון- הגאווה שלי בצלחת נפגעת קשות מול הצלחות של הילדים שלי… בעוד שאני מקפידה לאכול לידם סלטים מכל הצבעים, הם מעדיפים את הפתיתים, הלחם הלבן וכל מיני אוכלים אחרים בצבע בז’… אני מכירה אישית מלא ילדים שאוכלים ירקות, פשוט לא הילדים שלי. אבל אני לא מתייאשת. מקפידה בקנאות להוסיף קישואים וגזרים לרוטב העגבניות, וגם טוחנת הכל כדי שלא ישימו לב, מכינה להם פרישייקים טעימים מפוצצים בפירות, ובכלל מוכנה לנסות כל תכסיס רלוונטי לעניין. פעם בכמה ימים אני מתלוננת בפני אמא שלי על הרגלי אכילת הירקות שלהם, והיא בחיוך מזכירה לי שגם אני בתור ילדה הייתי צרכנית ירקות גרועה מאוד והנה היום אני מתרגשת מסלקים מכוסים באדמה. לא ניתן אלא לקוות, ולהאמין (!) שגם הם יהפכו להיות כאלה, במהרה בימינו אנו, ונאמר אמן.
לסלקים שהגיעו עם האדמה עליהם, הייתי חייבת לחבר את העדשים שבשבילי הם כמו אדמה. יחד עם העדשים יש עלי רוקט רעננים, אגוזי מלך וגבינת פטה, מתובל ברכז רימונים וחומץ בלסמי. הסלט שמתקבל הוא טעים, משביע, עם מתיקות וחמצמצות שמודגשת גם מהסלקים וגם מרוטב הרימונים. בתיאבון😊
סלט עדשים וסלק צלוי
החומרים:
לסלקים הצלויים-
- 3 סלקים בינוניים, אני השתמשתי בסלק כתום אבל אפשר עם כל סלק
- 1 כוס מלח גס
- מעט שמן זית לשימון הסלקים
יתר המרכיבים
- 1/2 כוס עדשים שחורים, שטופות ומסוננות (אני תמיד משרה עדשים כמה שעות לפני)
- 2 כוסות עלי סלק, חתוכים גס, עלים וגבעולים בנפרד
- 3/4 כוס אגוזי מלך, קצוצים גס
- 1 כוס עלי רוקט, אפשר יותר אם רוצים
- 70 גרם גבינת פטה, מפוררת
לרוטב-
- 3 כפות שמן זית
- 2 כפות רכז רימונים
- 1 כף קרם בלסמי
- מלח ופלפל שחור לפי טעם (לפחות 1/2 כפית מכל אחד)
הכנה:
- צליית הסלקים- מחממים תנור ל-200 מעלות. שוטפים היטב את הסלקים,קוצצים את העלים אם יש ושומרים בצד. מרפדים תבנית קטנה או כלי אחר מתאים לתנור בנייר אפייה ועליו מפזרים מלח גס שיהיה המצע לסלקים. משמנים ממש במעט שמן זית את הסלקים, מניחים אותם על המלח הגס ואופים בתנור בין שעה וחצי לשעתיים, תלוי בגודל הסלקים. בסיום הסלקים יהיו מכווצ’צ’ים ורכים.
- בסיר קטן מניחים את העדשים השחורות ואת גבעולי התרד, יחד עם כמות גדולה של מים (כמו פסטה). מביאים לרתיחה ומבשלים בין 20-25 דקות, תלוי בזמן ההשרייה של העדשים. 5 דקות לפני סיום הבישול מוסיפים פנימה את עלי הסלק, מערבבים, וממשיכים לבשל.. לאחר הבישול מסננים את התערובת ומצננים.
- מכינים את הרוטב- בצנצנת קטנה עם מכסה (או כל כלי אחר) מניחים את כל מרכיבי הרוטב ומשקשקים/מערבבים עד שהרוטב חלק ואחיד.
- הרכבת הסלט- בקערה גדולה שמים את תערובת העדשים ועלי הסלק, אגוזי המלך, רוקט וגבינת פטה. שימרו מעט מאגוזי המלך והפטה בצד, לקישוט בסוף. קלפו את הסלקים, הקליפה אמורה להיפרד בקלות, וחתכו אותם לחתיכות גדולות- ריבועים או שמיניות, והוסיפו לשאר המרכיבים. מפזרים את רוב הרוטב מעל, שומרים מעט בצד, ומערבבים בעדינות עד לכיסוי מלא.
- מפזרים מעל את אגוזי המלך וגבינת הפטה ששמרנו בצד וזלפו מעל את יתר הרוטב.
הערות והארות:
- במקום עלי סלק ניתן להשתמש בקייל, ללא הגבעולים, או בעלי תרד.
- הסלט נשמר מעולה במקרר עד 3 ימים, והוא גם כיף לאכול קר. מה שכן, במידה ומכינים מראש, או מכינים כמות גדולה, כדאי כמובן להוסיף את הרוקט רק לפני הגשה.
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
כתיבת תגובה