למה נמאס לי כבר מהחורף #2 או איך השלמתי עם החורף והתחלתי לראות בו גם צדדים חיוביים:
יש לי בבית ערימות כביסה. ערימות, הרים של כביסה. יש כביסה נקייה שמחכה לקיפול, יחד עם מיליארד זוגות גרביים שרק מהמחשבה לשדך אותם לזוגות אני מתעייפת. יש לי כביסה על החבל, לחה, כבר יומיים. היא לא מתייבשת. ויש לי סל כביסה שנראה כמו הר החרמון, כולל פקקים שמסתרכים עד הרצפה כולל עומס תנועה בתחתית.
יש לי ערימות מעילים בכל הבית. מעילים חמים יותר וחמים פחות, כובעים, צעיפים. לכל בן משפחה יש לפחות (לפחות!) שניים-שלושה מעילים שאנחנו מתפעלים ביום-יום, תלוי בכמה קר באותו יום, בנוסף לשלל אביזרי החורף שאני מנסה להעביר ממקום למקום מידי פעם, אבל מוותרת כי אנחנו פשוט משתמשים בהכל כל הזמן. ועוד לא התחלתי לדבר על שלל הכרבוליות למיניהן שמסתובבות לי בסלון. אגב בקיץ היה לי את אותו תסכול על המגבות והתיקי ים/בריכה, מה שמוכיח שלכל עונה יש את הבלאגן שלה…
קר לי, וגשום לי, ומשום מה יש לי הרגשה שלגשם יש נטייה להגיע בדיוק בזמנים בהם אני אמורה לצאת.
אבל… הכינרת מלאה, והכל בחוץ שטוף וצבוע בירוק. יש לי תירוץ לאכול כל יום מרק, ואפילו הוצאנו משחקי קופסה ושיחקנו עם הילדים כמה פעמים (!!). המקרר שלי, כמו השווקים, גדוש בירקות שזו עונת השיא שלהם- יש לי מנגולד משגע, ומלא גזרים וקישואים מכל הצבעים, יש צרורות ענקיים של פטרוזיליה וכוסברה ומיץ תפוזים סחוט טרי מתי שרק ארצה.
והחורף יחלוף. עוד ממש קצת, אפילו שזה לא נראה ככה. ושוב נתלונן על החום והלחות ועל החול מהים שמסתובב בכל הבית. אז היום אני בוחרת להסתכל על הצדדים החיוביים של החורף, מודה שבתור בחורה של קיץ זה לא תמיד קל, ואפילו שכבר ממש בא לי מנגו, בזמן האחרון אני ממש נהנית דווקא מאשכולית אדומה:)
המנה הבאה צועקת חורף – תפוחי אדמה עם פטריות וערמונים. אומנם אפשר למצוא את כל אחד מהמרכיבים לאורך כל השנה (ערמונים בגרסת הוואקום), אבל גם ביחד, וגם כל אחד לחוד, הם הכי חורף שיש. התפוחי אדמה עצמם עוברים בישול במים, לפני שהם מצטרפים למחבת לפטריות ולערמונים שכבר הוקפצו בה, ומעל הכל המרווה שמביאה את הטעם המיוחד והמאפיין שלה.
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
חנה שפירא
המתכון אינו מדוייק.
ברשימת המרכיבים כתוב שום פרוס דק אך בהכנה השום צריך להיות פרוס גס.
כמו כן לא מצויין שיש להקפיץ פיטריות וערמונים מראש, אך בהסבר כתוב שמוסיפים את תפוחי האדמה למחבת בו הוקפצו כבר הפיטריות והערמונים.
דניאלה
את הפטריות והערמונים מוסיפים למחבת *יחד* עם תפוחי האדמה המבושלים, ממש כפי שכתוב במתכון…
תאיר
זו הפעם הראשונה שאני אי פעם מגיבה למתכון באינטרנט, אבל היום הכנתי את המנה הזו בפעם השנייה ודווקא בשביל המתכון הזה הרגשתי צורך לשתף – הוא הפך לאחד האהובים עליי ונכנס לרשימת הקבועים!
אני סטודנטית שלא ידעה לבשל דבר עד תקופת הקורונה; הנסיבות גרמו לי לקחת את עצמי בידיים וסופסוף ללמוד לבשל בכוחות עצמי.
אני במשך חודשים משוטטת באינטרנט ואוספת מתכונים שנראים קלים אבל טעימים ומנחמים, אם כי את המתכון הזה אמא שלי מצאה ואהבה.
שתינו הגענו לאותה המסקנה – זהו השילוב המנצח של פשטות ושלמות. תפוחי האדמה לצד הערמונים והפטריות – והמרווה! – יוצרים טעם כל כך עשיר וחורפי, והם משתלבים ביחד כל כך טוב. אין שום מרכיב מיותר והכל ביחד מושלם!
בגרסה שלי דבר אחד שניסיתי להוסיף מעבר זה טיפ-טיפה כמון, אבל גם זה לא היה הכרחי. בינתיים המסדרון שלי מוצף בניחוחות נעימים ואפילו אחת הדיירות שלידי הסתקרנה…
תודה לך על מנה נפלאה!
עמית
היי! נראה לך יתאים גם להוסיף טופו?
דניאלה
אם כן אז הייתי חותכת לקוביות קטנות, מספיגה נוזלים, צורבת טוב ואז מוסיפה (אפשר לעשות את זה כחלק מהשלב האחרון, בהתחלה לפני הוספת הבצל). אם את פשוט מעוניינת להוסיף חלבון למנה- הייתי הולכת על להוסיף עדשים ירוקות, מבושלות מראש, רגע לפני הסוף, ותפנקי בעוד קצת שמן זית. תעדכני ובהצלחה!