אז חזרנו לשגרה מסתבר, ואני עוד לא שם. כן, אני קמה בבוקר מהשעון ועושה את כל הפעולות היומיומיות המתבקשות (וגן כאלו שלא..) אבל בראש שלי אני עדיין לא מרגישה בשגרה. כי שגרה זה אוטומט ולעשות דברים בלי לחשוב, לעשות דברים כי "רגילים" לעשות אותם, ואני עדיין מציצה כל רגע לתאריך, ליום, לשעה, בודקת 7 פעמים מה כל אחד מבני הבית אמורים לעשות היום ואם הפעולה בצופים זה היום או הייתה אתמול, ומתי בכלל השעה הקבועה של החוג שחייה, אם יש כזאת בכלל אחרי כל הבלת"מים של השבועות האחרונים.
יש שני מחנות של שגרה. מחנה ה"שגרה מבורכת", אלו ששמחים על החזרה לשגרה, היא מרגיעה אותם, מנחמת, עושה סדר בראש, ומחנה ה"שגרה זה רע", כאלה שהשגרה מעציבה אותם, מכניסה אותם לבדידות והם רק מחפשים איפה ומתי אפשר לשבור אותה. אני חייבת להודות שאני יושבת על הגדר במקרה הזה, תלוי ביום. ובכלל, מי אמר שחייבים לבחור מחנה.
גם באוכל יש שגרה, וגם פה אני לא בטוחה מה אני יותר אוהבת. ברור שכשאנחנו אוכלים "מסודר" ושולטים יותר במה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו (מרכיבים, כמות, זמנים..) אז יותר קל לתת לגוף את מה שהוא צריך, ומצד שני, איזה כיף זה ארוחות גדולות של משפחה וחברים עם מלא אוכל ויין וטעמים חדשים וישנים, מוגשות בכלים יפים על שולחן שמסודר חגיגי.
בסוף הכל זה עניין של איזונים. והשגרה, נוחה וקלה לתפעול ככל שתהיה, חייבת שיהיו שזורים בה רגעים שהם מחוץ למסגרת בכלל. כמו סלט, שהגרסה הקלאסית שלו היא טעימה ונהדרת, אבל שדרוג שלו ופתאום הכל נראה (וטועם!) אחרת לגמרי.
אני מטורפת על ירקות בתנור. משהו בחריכה שלהם משנה להם לגמרי את הטעם ומרכז אותו. מקסים לדעתי גם שהם לא צריכים הרבה מעבר לחום של התנור – קצת שמן זית, מלח ופלפל והם משתנים לחלוטין. הכרובית בתנור הופכת לרכה ומנחמת, הבצל נהייה מתקתק בצורה משגעת, ואם הם מקבלים קצת קצוות שרופים אז לדעתי זו בכלל חגיגה.
הסלט הזה יפה וירוק כמו שהוא טעים, יש בו שילוב של טעמים חמים ורעננים והוא יכול להיות גם תוספת וגם ארוחה בפני עצמו. יאללה מתכון:)
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
Dorit
סלט מעולה. ניטרף. תודה
דניאלה
יההה! תודה לך
מלכה
היי תודה על המתכון
אפשר להגיש גם קר?
דניאלה
בטח, תודה לך!
אפרת
סלט מנצח!!!!!!
דניאלה
איזה כיף!! תודה