זה קרה כשהייתה אצל הירקן, בדיוק בחרה בצלים. פתאום, ירדה לה הדמעה הראשונה. היא קצת נבהלה, כי היא לא בדיוק הבינה מאיפה היא הגיעה, ולפני שהיא הצליחה להבין למה, היא הרגישה עוד אחת, והפעם התלווה לדמעה מין כאב בגרון. מחנק. מיד, כמעט כמו אינסטינקט, היא שמה משקפי שמש. היא חשבה, שעדיף שיחשבו שהיא מוזרה מאשר עצובה.
יום אחרי זה היא חזרה הביתה מהעבודה וזה קרה שוב. במכונית. עוד דמעות. ועוד כאב בגרון. אחר כך זה קרה שהיא תלתה כביסה, ואחר כך, שהיא קיפלה כביסה. אחר כך זה קרה שהיא דיברה בטלפון עם אמא. ושהיא טיילה עם הכלב. ושהיא שמה מעיל לילדים. לפני שהיא הצליחה להבין למה בדיוק זה קורה, הדמעות השתלטו לגמרי כמעט בכל רגע ותמיד בלי אזהרה.
היה לה ברור שהדמעות מגיעות מעצב אמיתי. אבל עצב ממה? ויותר חשוב, היא חשבה, איך היא גורמת להן לעצור?
היא חשבה על זה שהיא לא ישנה מספיק. שהיא עובדת קשה מידי. שהיא לא עושה את מה שהיא חושבת שהיא אמורה לעשות. היא חשבה על זה שהיא לבד הרבה, הרבה יותר ממה שהייתה רוצה, היא חשבה על האהבה שפגעה בה כל כך, על חברים שהזניחה, על השגרה והחלל שהיא מביאה איתה. היא חשבה על הרבה דברים שהיו באמת נורא עצובים, אבל היא לא ידעה אם הם הסיבה לדמעות.
יום אחד הייתה דפיקה בדלת. היא הסתכלה בחור הצצה של הדלת ולא ראתה אף אחד. היא פתחה את הדלת וראתה שעל הרצפה מונח שק בצלים. היא חשבה שזה מאוד מוזר שמישהו משאיר לה שק בצלים ליד הדלת, ואפילו קצת מפחיד, אבל היא לקחה אותו פנימה כי בסך הכל זה היה שק מלא בצלים. היא הסתכלה על השק במשך כמה דקות ולא ידעה בדיוק מה לעשות איתו, אבל היא הרגישה שהיא צריכה לעשות משהו. אז היא לקחה סכין מהמגירה והתחילה לקלף בצל. ועוד בצל. ועוד בצל ועוד,עד שהיא קילפה את כל הבצלים בשק כך שהייתה לה ערימה גדולה של בצלים מקולפים על השיש. היא הרגישה שהיא לא סיימה, אז היא התחילה לחתוך את הבצלים. קודם חתך אחד לאורך ואז רצועות לרוחב. החיתוך של הבצל הוריד לה דמעות. הרבה דמעות. דמעות צורבות. ככל שהיא חתכה יותר ויותר בצלים, ככה ירדו לה יותר ויותר דמעות. אבל הפעם בלי כאב בגרון. בלי מחנק. שהיא סיימה לחתוך את כל הבצלים, והסתכלה על הערימה של רצועות הבצל על השיש, היא שמה לב שירדו לה כל כך הרבה דמעות שנרטבה לה החולצה, ואפילו הייתה שלולית קטנה של דמעות על השיש, אבל בגלל שהיא ידעה שבצל אמור להוריד דמעות היא לא נבהלה. במקום זה, היא חייכה.
גבינת קממבר אפויה עם ריבת בצל
ריבת בצל
עבור כ-2 כוסות
החומרים:
2 כפות שמן זית
1 ק"ג בצל סגול (כ-4 בצלים גדולים) – חצויים ופרוסים דק
3/4 כוס סוכר חום
1 כוס יין אדום
2 כפות חומץ בלסמי
7-8 גבעולי טימין
1 כפית מלח
פלפל שחור, לפי טעם
הכנה:
1. במחבת רחבה, מחממים את השמן ומטגנים את הבצל עם המלח, על חום בינוני, כ-10דקות עד לשקיפות. יש לערבב את הבצלים מידי פעם ולהקפיד שהבצלים לא נחרכים.
2. מוסיפים סוכר, יין אדום, חומץ בלסמי וטימין. מערבבים ומביאים לרתיחה.
3. מנמיכים את האש וממשיכים לבשל על אש נמוכה עד שרוב הנוזלים מצטמצמים ומתקבל מרקם סירופי עבה – כשעה. לערבב מידי פעם.
4. מורידים מהאש ומוסיפים פלפל שחור טחון. מצננים ושומרים במקרר בכלי אטום.
ניתן לשמור במקרר בכלי אטום ללא חשש לשבועיים, אבל אם ממש מקפידים על הכללים (צנצנות מעוקרות, סכו"ם נקי) גם ליותר
גבינת קממבר אפויה
החומרים:
1 חבילה גבינת קממבר
1 כף דבש
4 ענפי טימין
הכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות
2. מניחים את גוש הגבינה על נייר אפיה בתוך כלי מתאים או רינג (במותגים מסוימים ניתן להשתמש באריזה של הגבינה עצמה!)
3. חורצים את הגבינה מלמעלה, מטפטפים את הדבש מלמעלה ומניחים את הטימין
4. אופים כרבע שעה, עד שהגבינה מבעבעת
5. מגישים לצד לחם טוב וריבת הבצל. שחיתות גבוהה.
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
כתיבת תגובה