קיץ 2020 הולך ומסתמן כקיץ מבאס בקנה מידה היסטורי. געגועיי לצפיפות, להופעות מיוזעות, לבריכה השכונתית ולעוד מיליארד דברים אחרים. הימים האחרונים עוברים עליי בקשת רגשות שנעה בין עצב עמוק לעצבים וכעס ברמות שלא הכרתי. אני לא אוהבת להיות ככה, אני לא רגילה להיות ככה.
הייתי מעדיפה, למשל, לדבר על זה שכל השווקים מלאים תירס, ובצידי הכבישים, כשיוצאים לטייל, רואים שדות תירס גדושים ומוכנים לקטיף. הייתי מעדיפה לספר לכם שהזיכרון הראשון שלי מתירס הוא של קלחי תירס שהיינו קונים בתור ילדים מהמוכר שעמד קבוע ביציאה מהבריכה שהיינו הולכים אליה. היה לו סיר ענקי מלא בקלחי תירס, שאת הריח שלהם אפשר היה להריח מקילומטרים, והוא היה שולף קלח תירס עטוף בעלים, מקלף וממליח כהוגן רגע לפני שהגיש לנו את הקלח הרותח.
הקיץ והתירס מאוד דומים. שניהם צהובים, מתוקים, על גבול הילדותיים ממש. אבל קיץ 2020 הוא קיץ קצת שונה. קצת פחות תמים, הרבה פחות שמח, קצת פחות שייך לילדים. לא נותר לי אלא לקוות שנצליח למצוא, אפילו בקיץ הקשה הזה, רגעים של צחוק ותקווה, רגעים של שמחה ורוגע, וכמובן שהרבה רגעים טעימים.
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
אורי
נראה טעים מאוד. יכול לעבוד גם עם קישואים במקום התירס?
דניאלה
לא ניסיתי, יכול להיות בעייתי.. הקישוא הרבה יותר מיימי (מלשון מים) מהתירס וגם שונה בטעם. אם מנסים אז לסנן לגמרי (!!) את הנוזלים מהקישוא וכמובן לעדכן פה