כרובית שלמה אפויה עם טחינה והמון גרעינים
ופתאום יש מציאות חדשה, ומי זוכר בכלל שרק לפני שבוע הכל היה אחרת. ההרגשה היא שהכל סוגר עלינו, עוד קצת ועוד קצת עם כל יום שעובר. הכבישים ריקים, הרחובות ריקים, במרכולים ובבתי המרקחת כולם מסתכלים אחד על השני בחשדנות, וזו אפילו לא חשדנות מתנצלת.
אני קמה בבוקר קצת אחרי שמונה. הילדים כבר ערים משש, דבוקים למסכים בסוג של כוננות חופש גדול/שביתה לא צפויה. הידיעה שזו לא מחלה של ילדים מרגיעה אותם, ואני מודה לאלוהי הקורונה לפחות על זה. ליאור יוצא לעבודה, לפחות בזמן כתיבת שורות אלה, וגם זה נחשב מבחינתי מזל גדול בימינו.
תמר עשתה בתחילת השבוע לו"ז קורונה. היא לקחה בריסטול, כתבה למעלה את הכותרת וציירה ליד 2 וירוסים של קורונה בגוונים של סגול. בלו"ז עצמו היא שילבה כל מיני דברים שהיא רוצה שנעשה כמו שיעור בישול/ ערב משחקי קופסה וכמובן פעילות גופנית כל יום. ואם כבר יש נקודה חיובית בכל הוירוס המחניק הזה, זו הנחת שלי מהילדים, מכמה הם לגמרי נרתמו לעניין ואיך בכל הכאוס הזה הם פתאום נהיו הגורם שעושה את הכל לקל יותר ולא לקשה יותר. זה מדהים בעיניי. ברור לי שעוד ימים ארוכים לפנינו, ואני עוד אתלוש הרבה שערות מהראש בהתמודדות מולם ואיתם, אבל עד עכשיו זה לא קרה.
אמא שלי לוקחת את כל עניין הסגר הזה קצת שונה. בעוד המוני בית ישראל רוקנו את המדפים בסופרמרקט וקנו שימורים ונייר טואלט ופסטות, היא חזרה לאבא שלי עם ארגזים מלאים בחומרי ניקיון לשלוש שנים הקרובות. כן, כן, פסח מגיע. שום דבר לא יזיז אותה מזה, ההיפך. מבחינתה סגר לפני פסח זה סוג של "מעז יצא מתוק" ולמרות שהיא עדיין עובדת כרגיל, היא דואגת להשאיר לאבא שלי משימות ניקיון מפה ועד איטליה. בואו רק נגיד שבבית של ההורים שלי לא יישבו לראות סדרות בנטפליקס בקרוב…
הרבה מדובר על איך הקורונה מאלצת אותנו להסתגר בבתים שלנו, עם המשפחה הקרובה שלנו בלבד. אלו זמנים לא קלים, אפילו קשים, לעולם כולו. הכל מרגיש כל כך זר, ומנוכר, כאילו שייך למציאות אחרת לגמרי, אבל זו הולכת להיות המציאות לזמן הקרוב. חוסר הידיעה לגבי מה הולך להיות יכול להתיש את המוח, אז אני מנסה שלא להתמקד בו. דווקא הבילוי המשפחתי, בין אם בפעילות משותפת או כל אחד בפעילות שלו אבל עדיין זה לצד זה, היא הדבר שמחזק אותי בימים האלה.
מאחלת לכולנו ימים טובים ובריאים.
מאז שאייל שני לימד את כולנו כמה טעים זה כרובית שלמה ואפוייה בתנור, יש אינספור אפשרויות חדשות שפתוחות בהקשר של הירק מהמם הזה והמתכון הבא הוא אחת הדרכים הפשוטות והטעימות מבחינתי, הרי הכרובית והטחינה הן חברות טובות טובות כבר שנים:)
כרובית שלמה אפויה עם טחינה והמון גרעינים
רכיבים
- 1 כרובית שלמה בינונית
- 1/2 כוס טחינה גולמית
- 1/2 כוס גרעיני חמנייה
- 1/2 כוס גרעיני דלעת
- 1 כף פפריקה מעושנת
- 1/2 כפית כמון
- 3 שיני שום כתוש
- גרידה מלימון אחד
- 3 כפות מיץ לימון
- 1/2 כפית מלח
- 1/2 כפית פלפל שחור
- 1/4 כוס מים פחות או יותר
הכנה
- מניחים את הכרובית בסיר רחב וגדול מספיק להכיל אותה. ממלאים בזהירות במים רותחים עד 3/4 הגובה ומכסים במכסה. מביאים לרתיחה על אש גבוהה ומבשלים 10 דקות. מוציאים בזהירות את הכרובית מהמים ומסננים מעודפי המים.
- מחממים תנור ל-200 מעלות. מכינים תבנית חסינה לתנור שיכולה להכיל את הכרובית בשלמותה, או תבנית רגילה מרופדת בנייר אפייה.
- בקערת ערבוב קטנה מניחים טחינה, פפריקה מעושנת, כמון, גרידת לימון, מיץ לימון, שום כתוש, מלח ופלפל ומערבבים היטב. מתחילים להוסיף את המים עד שמתקבל מרקם שהוא בין סמיך לנוזלי, בדומה להכנה של טחינה בבית.מוסיפים את גרעיני החמנייה וגרעיני הדלעת ומערבבים.
- מעבירים את הכרובית לכלי חסין או לתבנית. מורחים את תערובת הטחינה והגרעינים היטב על כל חלקי הכרובית. מכניסים את הכרובית לתנור ואופים 20 דקות. בתאבון:)
