שמעו סיפור מצחיק. התחשק לי לעשות ירקות בטמפורה. אבל לא סתם ירקות בטמפורה, אלא בטמפורה של קמח חומוס. וגם אולי לתבל את הקמח חומוס בכל מיני תבלינים. עם כמה מטבלים טעימים ובועטים בצד, זה נשמע לי כמו רעיון מעולה. אז התחלתי לחפור קצת ותוך רבע שנייה הבנתי שאני בעצם רוצה לעשות פאקורה.
הפאקורה מגיעה מהמטבח ההודי, אם כי ניתן למצוא אותה גם במטבחים אחרים. מדובר על ירקות, עטופים בבלילה של קמח חומוס מתובל, ומטוגנים בשמן עמוק עד הזהבה. היא יכולה להיות מנה ראשונה, תוספת, או סתם חטיף. הירקות של הפאקורה יהיו לרוב חתוכים קטן, על מנת שיתבשלו תוך כדי הטיגון. הפאקורות טעימות וכיפיות בפני עצמן, אבל הן יכולות לקבל חיזוק נוסף מכל מיני מטבלים ליד. במתכון שלי עשיתי שני מטבלים. הראשון הוא מטבל כוסברה חריף מתובל בנענע על בסיס יוגורט. השני הוא מטבל על בסיס סויה, עם שמן שומשום וג'ינג'ר.
מגוון הירקות שאפשר להשתמש פה גדול מאוד. אני השתמשתי בכרובית, ברוקולי, פלפל אדום וזוקיני. אפשרויות נוספות יכולות להיות בטטה, גזר, שעועית ירוקה, חציל, בצל (גם ירוק) ובכלל כמעט כל ירק קשה שבא לכם. הכלל הוא לפרוס אותו קטן, מכיוון שהטיגון הוא הבישול היחיד שהירק עובר. אם נפרוס אותו גדול – הירק עלול לא להספיק להתבשל. אם נרצה ירקות גדולים יותר, אז יש צורך בבישול מוקדם של ירקות קשים במיוחד (למשל כרובית) במים רותחים למספר דקות.
הטמפורה לירקות היא כאמור על בסיס קמח חומוס, מה שאומר שמדובר על מתכון ללא גלוטן. לקמח חומוס יש טעם ונוכחות משל עצמו, ואליו מוסיפים ומערבבים פנימה תבלינים יבשים נוספים. אני השתמשתי בזרעי כוסברה, זרעי שומר, כורכום ושבבי פלפל צ'ילי. את זרעי הכוסברה וזרעי השומר קולים על מחבת יבשה, תוך כדי ערבוב/ניעור למשך כדקה. אחר כך כותשים אותם בעזרת מכתש ועלי או מטחנת תבלינים. אפשר גם להשתמש באבקות תבלינים שכבר טחונות מראש (לפחות לגבי זרעי הכוסברה), קחו בחשבון שהארומה של התבלינים תהיה פחות חזקה. לחילופין, ניתן להשתמש בתבלין קארי שאתם אוהבים, גם כאן קחו בחשבון שהטעם יהיה מעט שונה, אבל זה לגמרי אפשרי.
איך מכינים?
להכנת בלילת הטמפורה מניחים בקערה קמח חומוס, גרגירי כוסברה ושומר קלויים וכתושים, אבקת שום, צ'ילי גרוס יבש, כורכום ומלח. מוסיפים ומדללים את הבלילה בסודה קרה, שתורמת לניפוח של הטמפורה סביב הירקות. המרקם של הבלילה צריך להיות דומה לזה של טחינה מעט דלילה. בגלל שקמח החומוס סופח נוזלים בקלות, יכול להיות שבמהלך ההכנה תצטרכו להוסיף מעט סודה ולדלל את המרקם של הבלילה שתהפוך לסמיכה יותר ויותר עם הזמן.
אני ממליצה להכין מראש את כל הירקות, חתוכים לגודל ביס או דק בהתאם לירק עצמו. לאחר מכן מעבירים את הירקות לטמפורה המוכנה ודואגים שייעטפו היטב בבלילה. ההכנה צריכה להיות לפי תורות – מסיימים לטגן סוג אחד של ירק לפני שעוברים לסוג הבא אחריו.
מחממים סיר עם שמן עמוק. אני השתמשתי בשמן קנולה, אפשר גם להשתמש בשמן זרעי ענבים ודומיו. טמפרטורת השמן צריכה להיות בינונית. אם תהיה גבוהה מידי, הטמפורה תשחים ותישרף עוד לפני שהירקות יספיקו להתבשל. אם הטמפרטורה תהיה נמוכה מידי – הירקות יספגו יותר שמן ולא נקבל את הפריכות הרצויה. מבחינת מעלות, הטיגון הוא בטמפרטורה של 160-170 מעלות. ההמלצה שלי היא קודם כל לטגן ירק אחד, ולראות אם צריך להנמיך או להגביר את הלהבה.
מניחים בזהירות את הירקות העטופים היטב בטמפורה בשמן החם. מניחים לירק להיטגן בין 3-5 דקות, עד שהבלילה מזהיבה לגמרי. מוציאים מהשמן ומניחים בצלחת על גבי נייר סופג.
מיטבלים :
מיטבלים טובים הם כל הכיף! אני הכנתי שני מטבלים מעולים :
מטבל כוסברה חריף על בסיס יוגורט – מניחים בשייקר חופן של כוסברה. מוסיפים פלפל צ'ילי ירוק לפי העדפה של חריפות. אני שמתי חצי פלפל ירוק, שטעמתי לפני והבנתי שהוא חריף מאוד. בנוסף שמים בשייקר גם שום וכמה עלים של נענע. הנענע מרעננת מאוד את המיטבל ומקפיצה את הטעם שלו. מוסיפים יוגורט (אפשר גם טבעוני כמובן) ומתבלים בקורט מלח ומיץ לימון. מרסקים הכל בשייקר/בלנדר עד לקבלת מטבל אחיד.
מטבל סויה – הרכיבים במטבל הם סויה, שמן שומשום, ג'ינג'ר מגורד דק, קורט של שבבי פלפל צ'ילי גרוס ומעט סוכר חום לאיזון טעמים. מערבבים היטב.
את הפאקורה מגישים מייד. אם רוצים/צריכים לחמם אותה, אז רצוי לעשות זאת למשך מספר דקות בתנור. יאללה מתכון.
הנה עוד כמה מתכונים שיכולים לעניין אתכם:
הכנתם את המתכון?
ספרו לי איך יצא! הגיבו למטה או שתפו באינסטגרם ותייגו thehappylentils#
איריס
יצא טוב! נטרף
דניאלה
יההה! תודה רבה